מגדל רשמה רווח כולל לאחר מס של כ-274 מיליון ש"ח ברבעון השלישי של 2016 . זאת לעומת הפסד כולל לאחר מס של כ-334 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד
מגדל אחזקות ביטוח ופיננסים בע"מ פרסמה היום (ה') את דוחותיה הכספיים לרבעון השלישי של 2016 ולתשעת החודשים הראשונים של השנה.
להלן עיקרי התוצאות:
*זינוק ברווח הכולל לאחר מס ברבעון השלישי של שנת 2016 אשר הסתכם בסך של כ-274 מיליון ש"ח, לעומת הפסד כולל לאחר מס בסך של כ-334 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד
*הרווח הכולל ברבעון הושפע מקיטון בהפרשות בביטוח חיים בסך כולל של כ-119 מיליון ש"ח (לאחר מס) בעקבות עלייה של עקום הריבית חסרת הסיכון בנוסף, תוצאות הרבעון לעומת הרבעון המקביל אשתקד הושפעו משיפור בתשואות שהושגו ע"י הקבוצה בשוקי ההון
*בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2016, נרשם הפסד כולל (לאחר מס) בסך של כ-201 מיליון ש"ח, לאחר הפרשות בגין ירידת עקום הריבית(1) ופרסום תקנות הביטוח הלאומי בהמשך להמלצות וועדת וינוגרד בסך של כ-497 מיליון ש"ח (אחרי מס) בביטוח חיים ובביטוח כללי. במקביל חל גידול בהכנסות מהשקעות לעומת התקופה המקבילה אשתקד
ברבעון השלישי של 2016 המשיכה ואף התעצמה מגמת הצמיחה בפרמיות ובדמי הגמולים:
*בתחום ביטוח הבריאות, סכום הפרמיות שהורווחו ברוטו אשר הסתכם ברבעון השלישי של השנה בסך של כ-304 מיליון ש"ח, גידול של כ-15% לעומת הרבעון המקביל אשתקד
*בתחום ביטוח כללי, סכום הפרמיות ברוטו הסתכם ברבעון השלישי של השנה בסך של כ-488 מיליון ש"ח, גידול של כ-6% לעומת הרבעון המקביל אשתקד
*בקרנות הפנסיה, סכום דמי הגמולים הסתכם ברבעון השלישי של השנה בסך של כ-1,621 מיליון ש"ח, גידול של כ-11% לעומת הרבעון המקביל אשתקד
*בביטוח חיים, סכום הפרמיות השוטפות שהורווחו ברוטו (כולל תקבולים שוטפים בגין חוזי השקעה), הסתכם ברבעון השלישי של השנה בסך של כ-1,810 מיליון ש"ח, גידול של כ-5% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. הגידול הושפע מעלייה בשיעורי ההפקדות לחסכון הפנסיוני בהתאם לתיקון מס' 16
*סך הנכסים המנוהלים של הקבוצה ליום 30.9.2016 עמד על כ- 221 מיליארד ש"ח, גידול של כ-5% לעומת סך הנכסים המנוהלים של הקבוצה ליום 30.9.2015
*ההון העצמי של מגדל אחזקות (המיוחס לבעלי המניות של החברה) ליום30.9.2016 עמד על כ-5.0 מיליארד ש"ח
*עודף ההון של מגדל ביטוח (עפ"י התקנות הקיימות) מעל להון הנדרש ליום 30.9.16 עמד על כ-3.2 מיליארד ש"ח
*על פי הוראות המעבר שפרסם האוצר, ההון הנדרש לשמירה על כושר הפירעון של חברת ביטוח ליום 1 בינואר 2017, יהא 60% מדרישות ההון המלאות (SCR) בהתאם למשטר כושר הפירעון החדש SolvencyII שבכוונת האוצר ליישם. בהתאם להוראות מעבר אלו ועל סמך תוצאות תרגיל IQIS5 שמתייחס ליתרות ליום 31.12.2015, למגדל ביטוח אין חוסר בהון ליום 1 בינואר 2017. מגדל ביטוח תידרש להשלים בהדרגה את ההון הנדרש עד ל-100% מה-SCR, עד ליום 31 בדצמבר 2018
*עופר אליהו, מנכ"ל "מגדל ביטוח": "מגדל המשיכה ברבעון השלישי של השנה להוביל אסטרטגיה של צמיחה תוך השגת רווחיות נאותה. הגידול המשמעותי בפרמיות, בדמי הגמולים ובנכסים המנוהלים, מבטא את האמון הרב שנותנים בה סוכני הביטוח והלקוחות. אני משוכנע כי מגדל תמשיך ותזכה לאמון זה גם בעתיד"
*ערן צ'רנינסקי, מנכ"ל "מגדל אחזקות ביטוח ופיננסים": "התוצאות הכספיות של מגדל מצביעות על יכולתה להרחיב את פעילותה גם בסביבה העסקית המאתגרת והמורכבת בה אנו מצויים. אני סמוך ובטוח כי עוצמתה, איתנותה וחוסנה של הקבוצה יאפשרו לה להמשיך בהובלת שוק הביטוח והפיננסים בישראל"
פירוט אודות תוצאות פעילות רבעון שלישי לשנת 2016
ברבעון השלישי של השנה ("הרבעון המדווח") נרשם רווח כולל בסך כ-274 מיליון ש"ח לעומת הפסד כולל בסך של כ-334 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד.
הרווח הכולל ברבעון המדווח הושפע מקיטון בהפרשות בביטוח חיים בסך כולל של כ-186 מיליון ש"ח לפני מס (כ-119 מיליון ש"ח לאחר מס) בשל עלייה של עקום הריבית חסרת הסיכון, מזה: כ-122 מיליון ש"ח לפני מס בגין העתודה המשלימה לגמלאות וכ-64 מיליון ש"ח לפני מס בגין בחינת נאותות העתודות (LAT). עליית עקום הריבית הביאה גם לקיטון ההתחייבויות הביטוחיות בביטוח כללי בסך של כ-9 מיליון ש"ח לפני מס רק בענפים שבהם מחושבות ההתחייבויות בביטוח כללי על פי עקרונות הנוהג המיטבי. בנוסף לכך, הרווח הושפע מהתשואות שהושגו על ידי הקבוצה בשווקי ההון על רקע עלייה בשערי המניות בארץ ובעולם.
לעומת זאת, ברבעון המקביל אשתקד נרשם כאמור הפסד כולל, אשר הושפע בעיקרו מהפסדים מהשקעות בשל ירידה בשערי המניות בארץ ובעולם. בנוסף חל גידול בהפרשה בביטוח חיים בסך של כ-12 מיליון ש"ח לפני מס כתוצאה מירידה של עקום הריבית חסרת הסיכון.
ברבעון המדווח נרשמו רווחים מהשקעות(2) בסך של כ-2,003 מיליון ש"ח לעומת הפסדים מהשקעות בסך של כ-2,095 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד, כאשר בתחום ביטוח חיים וחסכון ארוך טווח נרשמו רווחים מהשקעות בסך של כ-1,897 מיליון ש"ח לעומת הפסדים מהשקעות בסך כ-1,976 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד, בתחום ביטוח בריאות נרשמו רווחים מהשקעות בסך של כ-41 מיליון ש"ח לעומת הפסדים מהשקעות בסך של כ-56 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד, ובביטוח כללי הסתכמו הרווחים מהשקעות בסך של כ-34 מיליון ש"ח לעומת הפסדים מהשקעות בסך של כ-32 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד.
יש לציין כי חלק ניכר מההכנסות מהשקעות נזקפות לעתודות הביטוחיות ועל כן ההשפעה העיקרית על תוצאות החברה הינה במרווח הפיננסי הנוצר לאחר הזקיפה האמורה לעתודות הביטוחיות.
כתוצאה מן האמור לעיל, בהשקעות העומדות כנגד הפוליסות המבטיחות תשואה בביטוח חיים נרשם ברבעון המדווח מרווח פיננסי כולל חיובי לעומת מרווח פיננסי שלילי ברבעון המקביל אשתקד, בשל גידול בתשואות הריאליות שהושגו בהשקעות שאינן אגרות חוב מיועדות. בנוסף, נרשמו הכנסות ריאליות חיוביות מהשקעות מתחומי ביטוח כללי וביטוח בריאות לעומת הפסדים ריאליים מהשקעות ברבעון המקביל אשתקד, כמו כן נרשמו הכנסות חיוביות מהשקעות העומדות כנגד ההון לעומת הפסדים מהשקעות ברבעון המקביל אשתקד, זאת בשל תשואות חיוביות שהושגו על ידי הקבוצה ברבעון המדווח לעומת תשואות שליליות ברבעון המקביל אשתקד.
ברבעון המדווח חלה עלייה במדד המחירים לצרכן שהסתכמה ב-0.4% לעומת עלייה של 0.3% ברבעון המקביל אשתקד. לשינויים באינפלציה השפעה על ההכנסות מהשקעות בגין הנכסים הצמודים למדד בתיקי הנוסטרו.
כמו כן, לאינפלציה השפעה על התאמת ההתחייבויות הביטוחיות וההתחייבויות הפיננסיות הצמודות למדד, והשפעה על דמי הניהול המשתנים אשר נגבים בפוליסות המשתתפות ברווחים שהונפקו עד שנת 2004 בעקבות ההשפעה על התשואה הריאלית המושגת בפוליסות אלו.
ברבעון המדווח דמי הניהול המשתנים בפוליסות המשתפות ברווחים בביטוח חיים בתכניות המשתתפות ברווחים ששווקו עד 2004, הסתכמו בכ-111 מיליון ש"ח לפני מס בשל התשואות הריאליות שהושגו על ידי החברה. לעומת זאת, ברבעון המקביל אשתקד הופחתו חלק מדמי הניהול המשתנים אשר נצברו מתחילת שנת 2015 בסך של כ 270 מיליון ש"ח לפני מס בשל התשואה השלילית שהושגה על ידי החברה.
בביטוח חיים חלה עלייה ברווח מסיכון בשל קיטון בתביעות, וכן חלה עלייה בדמי הניהול הקבועים בפוליסות המשתפות ברווחים בעקבות גידול בהיקף הנכסים המנוהלים.
בנוסף, חלה עלייה קלה בפרמיות בביטוח חיים, לרבות תקבולים בגין חוזי השקעה, לעומת הרבעון המקביל אשתקד. בפרמיות השוטפות חל גידול שנבע בעיקרו מעלייה בשיעורי ההפקדות לחיסכון פנסיוני בהתאם לתיקון מס' 16 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשע"ו-2016. מנגד, בפרמיות החד פעמיות בגין חוזי ביטוח ובתקבולים החד פעמיים בגין חוזי השקעה חל קיטון לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
בסך המכירות החדשות (ללא הגדלות) בתחום ביטוח חיים וחיסכון לטווח ארוך חלה עלייה לעומת הרבעון המקביל אשתקד, שהתבטאה הן בביטוח חיים והן בפנסיה.
בענף הפנסיה התגברה מגמת העברות הכספים נטו לגופים מוסדיים אחרים, ובענף הגמל העברות הכספים נטו נותרו ברמה גבוהה בדומה לרבעון המקביל אשתקד.
בתחום ביטוח הבריאות, חלה הרעה בתוצאות החיתומיות שהתבטאה בביטוח תאונות אישיות, ביטוח סיעודי ובביטוחי הקולקטיבים בשל גידול בתביעות. כמו כן, התוצאות הושפעו מעלייה בהוצאות.
בתחום ביטוח כללי, בביטוחי החבויות נרשם רווח חיתומי (ללא רווחי השקעה) לעומת הפסד חיתומי ברבעון המקביל אשתקד, ומנגד בביטוח רכב חובה חלה ירידה ברווח החיתומי. כמו כן בביטוח רכב רכוש חל צמצום בהפסד החיתומי לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
בתחום השירותים הפיננסיים, המעבר מהפסד כולל לרווח כולל ברבעון המדווח נבע בעיקרו מהפחתת מוניטין המיוחסת לפעילות קרנות הנאמנות בחברה אשר בוצעה ברבעון המקביל אשתקד.
פירוט אודות תוצאות פעילות תשעת החודשים הראשונים לשנת 2016
בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2016 ("התקופה המדווחת") נרשם הפסד כולל בקבוצה בסך של כ-201 מיליון ש"ח אשר נבע בעיקרו מהפרשות בסך כ-776 מיליון ש"ח לפני מס (כ-497 מיליון ש"ח לאחר מס) שרשמה החברה בביטוח חיים ובביטוח כללי בשל ירידה של עקום הריבית חסרת הסיכון, ומעדכון שיעור ריבית ההיוון בענפי רכב חובה וחבויות בעקבות פרסום תקנות הביטוח הלאומי, כמפורט להלן. במקביל לגידול בעתודות הביטוח שחל בתקופה המדווחת עקב ירידת עקום הריבית, נרשמו הכנסות מעליית שערי איגרות החוב, וכן עליות שערים במדדי המניות, כך שבסיכומה של התקופה המדווחת חל גידול ברווחים מהשקעות של החברה לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
בביטוח חיים חל גידול בהפרשה בסך כולל של כ-625 מיליון ש"ח לפני מס (כ-401 מיליון ש"ח לאחר מס). ההפרשה נובעת מגידול בעתודה המשלימה לגמלאות כתוצאה מירידה של עקום הריבית חסרת הסיכון וכן בהפרשה בעקבות בחינת נאותות העתודות (LAT) בסך של כ-779 מיליון ש"ח לפני מס, לאחר הקטנה בסך של כ-154 מיליון ש"ח לפני מס כתוצאה מעדכון אומדן שיעורי מימוש גמלה ברבעון השני של שנת 2016.
בתחום הביטוח הכללי, עדכנה החברה את אומדניה בגין השפעת פרסום תקנות ביטוח לאומי, לפיהן, בין היתר, שיעור הריבית לצורך היוון קצבה שנתית יעמוד על 2% במקום 3% ובהתאם לכך הגדילה את ההפרשות בענפי רכב חובה וחבויות, בעיקר ברבעון הראשון של השנה, בסך של כ-135 מיליוני ש"ח בשייר לפני מס (כ-86 מיליון ש"ח לאחר מס).
ירידת עקום הריבית הביאה גם להגדלת ההתחייבויות הביטוחיות בביטוח הכללי בסך של כ-16 מיליון ש"ח לפני מס (כ-10 מיליון ש"ח לאחר מס) רק בענפים שבהם מחושבות ההתחייבויות בביטוח כללי על פי עקרונות הנוהג המיטבי.
לעומת זאת, בתקופה המקבילה אשתקד, החברה רשמה הפסד כולל בסך של כ-57 מיליון ש"ח אשר הושפע בעיקרו מתשואות נמוכות יותר שהושגו על ידי הקבוצה בשווקי ההון כאמור לעיל, וכן נרשמה הפרשה בביטוח חיים בסך כ 214 מיליון ש"ח לפני מס, בעיקר כתוצאה מיישום חוזר הממונה בדבר נאותות העתודות (LAT).
בתקופה המדווחת נרשמו רווחים מהשקעות(3) בסך של כ-2,965 מיליון ש"ח לעומת רווחים מהשקעות בסך של כ-1,187 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד, כאשר בתחום ביטוח חיים וחסכון ארוך טווח נרשמו רווחים מהשקעות בסך של כ-2,713 מיליון ש"ח לעומת רווחים מהשקעות בסך כ-1,075 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד, בתחום ביטוח בריאות נרשמו רווחים מהשקעות בסך של כ-56 מיליון ש"ח לעומת רווחים מהשקעות בסך של כ-12 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד, ובביטוח כללי הסתכמו הרווחים מהשקעות בסך של כ-96 מיליון ש"ח לעומת רווחים מהשקעות בסך של כ-52 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד.
יש לציין כי חלק ניכר מההכנסות מהשקעות נזקפות לעתודות הביטוחיות ועל כן ההשפעה העיקרית על תוצאות החברה הינה במרווח הפיננסי הנוצר לאחר הזקיפה האמורה לעתודות הביטוחיות.
כתוצאה מן האמור לעיל, בהכנסות הריאליות מהשקעות מתחום ביטוח כללי וביטוח בריאות ובהכנסות מהשקעות העומדות כנגד ההון חלה עלייה, בשל התשואות הגבוהות יותר שהושגו על ידי הקבוצה בתקופה המדווחת. מנגד, במרווח הפיננסי הכולל מהשקעות העומדות כנגד הפוליסות המבטיחות תשואה בביטוח חיים חלה ירידה קלה בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.
בנוסף, בתקופה המדווחת חלה עלייה בדמי הניהול המשתנים שנרשמו בביטוח חיים אשר הסתכמו בכ- 141 מיליון ש"ח (לפני מס) לעומת כ-10 מיליון ש"ח (לפני מס) בתקופה המקבילה אשתקד, בשל תשואות ריאליות גבוהות יותר שהושגו על ידי החברה בתקופה המדווחת לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
התקופה המדווחת התאפיינה ביציבות במדד המחירים לצרכן לעומת ירידה של 0.2% בתקופה המקבילה אשתקד. לשינויים באינפלציה השפעה על ההכנסות מהשקעות בגין הנכסים הצמודים למדד בתיקי הנוסטרו.
כמו כן, לאינפלציה השפעה על התאמת ההתחייבויות הביטוחיות וההתחייבויות הפיננסיות הצמודות למדד, והשפעה על דמי הניהול המשתנים אשר נגבים בפוליסות המשתתפות ברווחים שהונפקו עד שנת 2004 בעקבות ההשפעה על התשואה הריאלית המושגת בפוליסות אלו.
בביטוח חיים חלה עלייה ברווח מסיכון בשל קיטון בתביעות, ירידה בהוצאות הנהלה וכלליות וכן עלייה בדמי הניהול הקבועים בפוליסות המשתפות ברווחים בעקבות גידול בהיקף הנכסים המנוהלים.
כמו כן, בתקופה המדווחת חלה ירידה בפרמיות בביטוח חיים, לרבות תקבולים בגין חוזי השקעה, לעומת התקופה המקבילה אשתקד, שנבעה בעיקרה מקיטון בפרמיות החד פעמיות בגין חוזי ביטוח ובתקבולים החד פעמיים בגין חוזי השקעה שקוזז בחלקו בשל עלייה בפרמיות השוטפות.
בסך המכירות החדשות (ללא הגדלות) בתחום ביטוח חיים וחיסכון לטווח ארוך חלה עלייה לעומת התקופה המקבילה אשתקד, כאשר במכירות תכניות ביטוח החיים חלה עלייה ומנגד במכירות הפנסיה חלה ירידה.
בענף הפנסיה התגברה מגמת העברות הכספים נטו לגופים מוסדיים אחרים, ואילו בענף הגמל העברות הכספים נטו נותרו ברמה גבוהה אם כי חל קיטון בהם בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.
בתחום ביטוח הבריאות, חלה הרעה בתוצאות החיתומיות שנבעה בעיקרה מהרעה בביטוח הוצאות רפואיות, לרבות השתלות וביטוחי קולקטיבים, אשר קוזזה בחלקה בשל שיפור בענף תאונות אישיות בשל קיטון בתביעות. כמו כן התוצאות הושפעו מגידול בהוצאות.
בתחום ביטוח כללי, נרשם הפסד חיתומי (ללא רווחי השקעה וללא עדכון העתודות בשל המלצות ועדת וינוגרד וירידת עקום הריבית) לעומת רווח חיתומי בתקופה המקבילה אשתקד, אשר התבטא בעיקרו בעלייה בהפסד החיתומי ברכב רכוש. בנוסף, בביטוח רכב חובה הרווח החיתומי היה נמוך מבתקופה המקבילה אשתקד, ואילו בענפי החבויות חל צמצום בהפסד החיתומי לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
בתחום השירותים הפיננסיים, המעבר מהפסד כולל לרווח כולל בתקופה המדווחת נבע בעיקרו מהפחתת מוניטין המיוחסת לפעילות קרנות הנאמנות בחברה אשר בוצעה בתקופה המקבילה אשתקד.
בעקבות הפחתת שיעור מס החברות מ-26.5% ל-25%, החל מיום 1 בינואר 2016, חלה עלייה ברווח הכולל של החברה, ברבעון הראשון של השנה, בסך של כ-31 מיליון ש"ח בגין הקטנת מסים נדחים בחברות המוחזקות של החברה.
סולבנסי
בשנים האחרונות פורסמו מטעם הממונה מספר מכתבים למנהלי חברות הביטוח בעניין מתווה ליישום משטר כושר פירעון מבוסס Solvency II שהאחרונים שבהם פורסמו בחודש ספטמבר 2016 (להלן - "המכתבים").
בהתאם למכתבים, החל מיום 1 בינואר, 2017, חברות ביטוח בישראל תידרשנה לעמוד ביחס כושר פרעון לפי הנחיות ההון החדשות בהתאם להוראות המעבר כאמור להלן. בדוחות הכספיים לרבעון הראשון של שנת 2017 תידרשנה חברות הביטוח לתת גילוי אודות ההון הכלכלי וההון הנדרש ליום 31 בדצמבר 2016, בהתאם להוראות שתפרסם הממונה.
כמו כן, נקבעו במכתבים הוראות גילוי בדוח הדירקטוריון לרבעון השלישי של שנת 2016 ובדוח הדירקטוריון לשנת 2016.
בהתאם לדירקטיבה קיימות שתי רמות של דרישות הון:
• ההון הנדרש לשמירה על כושר הפירעון של חברת ביטוח (להלן - SCR). ה-SCR רגיש לסיכונים ומבוסס על חישוב צופה פני עתיד על בסיס ההנחיות ליישום משטר כושר הפירעון החדש. דרישה זו נועדה להבטיח התערבות מדויקת ועתית של רשויות הפיקוח.
• רמה מינימלית של הון (להלן - MCR או "סף הון") המחייבת השלמת הון מידית.
בהתאם למכתבים, בכוונת הפיקוח לקבוע כי סף ההון יהיה שווה לסכום הנדרש לפי תקנות ההון הנוכחיות אך לא יותר מ-60% מה-SCR ולא פחות מ-40% מה-SCR.
המכתבים כוללים, בין היתר, הוראות מעבר ליישום Solvency II, המבוססות על הדירקטיבה שעיקרן:
1) עמידה בדרישות ההון (SCR): ההון הנדרש לשמירה על כושר הפירעון של חברת ביטוח ליום 1 בינואר 2017 יהא 60% מה-SCR. ההון הנדרש לשמירה על כושר הפירעון של חברת ביטוח ליום 31 בדצמבר 2017 יהא 80% מה-SCR. החל מ-31 בדצמבר 2018 ההון הנדרש לשמירה על כושר הפירעון של חברת ביטוח יהא ה-SCR.
2) דרישת הון מוקטנת על סוגים מסוימים של השקעות המוחזקות ע"י המבטח ביום 31 בדצמבר 2016. כאשר דרישה זו תלך ותגדל באופן הדרגתי במשך 7 שנים עד שדרישת ההון בגין השקעות אלו תגיע לשיעורה המלא.
בדעת המפקחת לפרסם הנחיות לעניין ניהול הון וקביעת יעד הון פנימי, לעניין סקר פערים שעל חברות הביטוח יהיה לבצע ביחס למערך ניהול הסיכונים, הבקרות והממשל התאגידי ונייר התייעצות לקידום תהליך להערכה עצמית של סיכונים וכושר פירעון (ORSA).
כחלק מההיערכות ליישום המודל, בוצעו, עפ"י הנחיית האוצר, מספר תרגילים (IQIS - סימולציות של השפעת הדירקטיבה על הונו של המבטח בהינתן תמהיל העסקים והמאזן הקיימים שלו) שמטרתם לכייל את המודל. התרגיל האחרון שבוצע התייחס ליום 31 בדצמבר 2015 (להלן 5IQIS) והיה מבוסס על תקנות סופיות והנחיות טכניות ליישום שפרסמה הנציבות האירופית וכן על חוזר הנחיה לביצוע שפרסמה המפקחת בחודש אפריל 2016.
על פי תרגיל IQIS5 שביצעה מגדל ביטוח, המבוסס על תמהיל ההשקעות וההתחייבויות הביטוחיות ליום 31 בדצמבר 2015, למגדל ביטוח חוסר בהון בהיקף של כ-3.1 מיליארדי ש"ח, לעומת חוסר בהון בהיקף של כ-4.5 מיליארד ש"ח לפי תרגיל IQIS4 (המבוסס על תמהיל ההשקעות וההתחייבויות הביטוחיות ליום 31 בדצמבר 2014). החוסר בהון כאמור, הינו לאחר התחשבות בהוראות המעבר של הפיקוח לעניין סוגים מסוימים של השקעות המוחזקות על ידי מגדל ביטוח אשר דרישת ההון הנוספת בגינן היא בסך של כ-1.2 מיליארד ש"ח לפי IQIS5 וכ-1.5 מיליארד ש"ח בהתייחס ל-IQIS4 .
החוסר בהון ליום 31 בדצמבר 2015 בהתחשב בגיוס הון משני שבוצע בשנת 2016 בסך של כ-0.9 מיליארד ש"ח ובהוראות המעבר לעניין סוגים מסוימים של השקעות כאמור, הינו כ-2.2 מיליארד ש"ח.
תוצאות התרגילים לעיל אינם כוללים השפעת פעילות מגדל ביטוח ותוצאותיה בשנת 2016 על תמהיל ההשקעות וההתחייבויות הביטוחיות וכן השפעות אקסוגניות כגון שינוי של עקום הריבית חסרת הסיכון ושינויים רגולטוריים המשפיעים על הסביבה העסקית.
בהתחשב בהוראות המעבר לעמידה ב-SCR בהתאם למכתבים כאמור לעיל ועל סמך תוצאות תרגיל IQIS5 שמתייחס ליתרות ליום 31 בדצמבר 2015, למגדל ביטוח אין חוסר בהון (קרי, 60% מה-SCR דלעיל) ליום 1 בינואר 2017. מגדל ביטוח תידרש להשלים את ההון הנדרש העולה מהתרגיל עד ל-100% מה-SCR, בהדרגה עד ליום 31 בדצמבר 2018.
פעולות מגדל ביטוח לצמצום החוסר בהון, כגון הנפקות הון משני ושלישוני וצמצום סיכונים פיננסיים קוזזו במידה מסויימת, בין היתר, על ידי הגדלת דרישות הון בגין סיכונים ביטוחיים בעקבות פרסום הבהרות הפיקוח לתרחישים ביטוחיים במסגרת ההנחיה לביצוע 5IQIS.
תוצאות תרגילי ה-IQIS מהוות אינדיקציה להשפעת משטר כושר פרעון מבוסס סולבנסי II ומשקפות, בעיקר, דרישות הון גבוהות יותר ביחס לדרישות ההון הקיימות בגין סיכונים פיננסיים (הן בתיק הנוסטרו והן בתיק המשתתף) וביטוחיים (בין היתר אריכות חיים, ביטולים ותחלואה).
מגדל ביטוח פועלת לעמידה ביעדי ההון על פי משטר ההון החדש על ידי הרחבת בסיס ההון שלה והתאמת תמהיל ההשקעות. כמו כן קיימות למגדל ביטוח אפשרויות להקטנת דרישות ההון באמצעים נוספים כגון המשך הפחתת סיכונים בתיק הנוסטרו, רכישת ביטוחי משנה ועוד. השימוש באמצעים כאמור, עלול להשפיע באופן מהותי על הרווחיות העתידית של מגדל ביטוח, והוא ייבחן בהתחשב במחירים החלופיים שישררו באותה עת, בתועלת הכלכלית שלהם אל מול החלופות הקיימות ובמידת הצורך.
יודגש כי למודל, במתכונתו הנוכחית, רגישות גבוהה מאוד לשינויים במשתני שוק ואחרים ולפיכך מצב ההון המשתקף ממנו עשוי להיות תנודתי מאוד. כמו כן, התרגיל מבוצע כחלק מההיערכות ליישום המודל ככל שיחול במתכונתו הנוכחית, הבנת ההוראות החדשות והשלמת ההערכות האירגונית והמיכונית.
כאמור על פי הנחיית הפיקוח, בוצעו מספר תרגילים המהווים סימולציות של השפעת הדירקטיבה על הונו של המבטח שמטרתם לכייל את המודל ולהתאימו. אי לכך, ייתכן שהתוצאות בפועל יהיו שונות מתוצאות התרגילים. יחד עם זאת, וכמפורט לעיל, מגדל ביטוח נערכת לעמידה במשטר ההון החדש בהתאם לאינדיקציות המתקבלות מתוצאות התרגילים.
(1) לאחר הקטנת העתודה כתוצאה מעדכון אומדן שיעורי מימוש גמלה בסך כ- 154 מיליון ש"ח (לפני מס)
(2) הרווחים (הפסדים) מהשקעות כוללים רווחים (הפסדים) מהשקעות נטו והכנסות מימון, חלק החברה בתוצאות נטו של חברות כלולות וכן רווח (הפסד) כולל אחר לפני מיסים.
(3) הרווחים (הפסדים) מהשקעות כוללים רווחים (הפסדים) מהשקעות נטו והכנסות מימון, חלק החברה בתוצאות נטו של חברות כלולות וכן רווח (הפסד) כולל אחר לפני מיסים.